×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות ל׳:גמרא
;?!
אָ
אִי נָמֵי לְשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. אָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין אאֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אָמַר רַב הוּנָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן באֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {שמות י״ח:י״ג} וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם וַיַּעֲמוֹד הָעָם. ל״אלִישָּׁנָא אַחֲרִינָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דְּהָא עֵדִים כִּגְמַר דִּין דָּמוּ וּכְתִיב בְּהוּ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. דְּבֵיתְהוּ דְּרַב הוּנָא הֲוָה לַהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר הֵיכִי נַעֲבֵיד אִי אֵיקוּם מִקַּמַּהּ מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ דְּבַעַל דִּינָא לָא אֵיקוּם מִקַּמַּהּ אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר א״לאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ צֵא וְאַפְרַח עֲלַי בַּר אֲוָּוזָא וּשְׁדִי עִלָּוַואי וְאֵיקוּם. וְהָאָמַר מָר מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִים בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה גדְּיָתֵיב כְּמַאן דְּשָׁרֵי מְסָאנֵיהּ וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי מוֹתְבִינַן לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וּלְעַם הָאָרֶץ נָמֵי אָמְרִינַן לֵיהּ תִּיב וְאִי קָאֵי לֵית לַן בַּהּ. רַב בַּר שֵׁרֵבְיָא הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתֵיב נָמֵי לְבַעַל דִּינֵיהּ אֲתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִינָא בְּטַשׁ בֵּיהּ וְאוֹקְמֵיהּ לְעַם הָאָרֶץ וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא תִּיב הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ אָמַר רַב פָּפָּא מֵימָר אָמַר אִיהוּ הָא אוֹתְבַן שְׁלִיחָא הוּא דְּלָא מִפַּיַּיס מִינַּאי. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא ההַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לָא לִיקְדּוֹם צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְלִיתֵּיב מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמַאן דְּסָדַר לֵיהּ לְדִינֵיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ ואֲבָל קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ לֵית לַן בַּהּ מֵימָר אָמַר בְּעִידָּנֵיהּ טְרִיד. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא זהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּיָדַע בְּסָהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַל לְבֵי דַיָּינָא דְּזוּטַר מִינֵּיהּ לְאַסְהוֹדֵי קַמֵּיהּ לָא לֵיזִיל אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא חמָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בְּמָמוֹנָא טאֲבָל בְּאִיסּוּרָא {משלי כ״א:ל׳} אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳ יכׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה׳ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרַב.: רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סָהֲדוּתָא לְמָר זוּטְרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר כאוֹתְבִינְהוּ לְכוּלְּהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וְהָאָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה א״לאֲמַר לֵיהּ הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. (סִימָן סָנֵיגָרוֹן בּוּר גְּזֵלַת מִרְמָה). ת״רתָּנוּ רַבָּנַן למִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנִיגָרוֹן לִדְבָרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות כ״ג:ז׳} מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק מוּמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. נמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן סוְכֵן עֵד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. עמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרוּמֶּה שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִין אֶחְתְּכֶנּוּ וִיהֵאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
{רי״ף שבועות י״ד.} {בבלי שבועות ל ע״ב} אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי כי אתו לקמן מותבינן ליה1 לצורבא מרבנן ולעם הארץ נמי אמרינן ליה תיב ואי קאים לית לן בה. ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי לא ניקדום2 צורבא מרבנן וניתיב3 קמיה רביה דבעי לידייניה דמיחזי כמאן דמסדר ליה לדיניה והני מילי דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא אמרי בעידניה הוי יתיב. ואמר רבה בר רב הונא האי צורבא מדרבנן דידע ליה סהדותא לחבריה וזילא ביה מילתא דליזיל4 לגבי דיינא דבציר מיניה לא ליזיל אמר רב ששת5 בריה דרב אידי אף אנן נמי תנינא מצא שק או קופה וכל דבר שאין6 דרכו ליטול הרי זה לא יטול. והני מילי בממונא אבל באיסורא ליזיל וליסהיד7 {משלי כא:ל} אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד י׳י כל מקום שיש בו8 חילול השם אין חולקין כבוד לרב. רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותבינהו לתלתייהו אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה אמר ליה האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף. {בבלי שבועות ל ע״ב-לא ע״א} תנו רבנן מניין לדיין שלא יעשה סניגורין לדבריו תלמוד לומר {שמות כג:ז} מדבר שקר תרחק פירוש סניגורין מליץ כמה דאת אמר {בבלי ברכות נט ע״א ועוד} אין קטיגור נעשה סניגור. ומניין לדיין שלא יושיב תלמיד בור לפניו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. ומניין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן שלא יצטרף עמו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר אחתכנו ויהא הקולר תלוי בצואר עדים תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לתלמיד [שרואה] את9 רבו שהוא טועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה שאיני10 משקר מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד בוא והצטרף [עמו]⁠11 מניין שלא יצטרף תלמוד לומר מדבר שקר תרחק האי מלא תענה ברעך עד שקר נפקא אלא אי אמר ליה אנא ודאי אית לי {רי״ף שבועות י״ד:} חד סהדא תא את וקום התם ולא תימא מידי מניין שלא יעמוד תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה [לי במנה]⁠12 ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. ומניין לנושין בו מנה וטענוהו במאתים שלא יאמר אכפרנו בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לשלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים מעידין כדי שיוציאו מנה מנה לכל אחד ואחד13 ויחלוקו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לשנים שיושבין14 לדין אחד לבוש [סמרטוטין] ואחד לבוש [אצטלא בת מאה מנה]⁠15 שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. כי אתו לקמיה דרבה בר רב הונא אמר להו שלופו16 פזמקייכו וחותו לדינא. מניין17 לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ומניין לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין18 קודם שיבא בעל דין חבירו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק19. רב20 כהנא מתני לה {ויקרא יט:טו} מלא תשא ולא תשיא. {יחזקאל יח:יח} ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה [עסיקין]⁠21: ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד לאפוקי מאי רב פפא אמר לאפוקי מלך אבל משחק בקוביא [מדאוריתא]⁠22 מחזא חזי ורבנן הוא דפסלוה23. ורב [אחא]⁠24 בר יעקב אמר למעוטי25 משחק בקוביא וכל שכן מלך:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 ליה: דפוסים: להו.
2 ניקדום: כ״י נ: ״ליקום״. דפוס קושטא: נקדים. דפוסים: נקדם.
3 וניתיב: כ״י נ, דפוסים: ״וליתיב״. דפוסים: ליתיב.
4 דליזיל: כ״י נ, דפוסים: ״דניזיל״.
5 ששת: כ״י נ, דפוסים: ״שישא״. דפוס קושטא: ששא.
6 וכל דבר שאין: כ״י נ, דפוסים: ״אם אין״. וכן נוסח המשנה (רי״ף בבא מציעא פרק ב).
7 וליסהיד: כ״י נ: ״ולסהיד״. דפוסים: ומסהיד.
8 בו: חסר בדפוסים. ראה נוסחאות רי״ף ברכות פרק ג (דף יא ע״ב) ורי״ף עירובין פרק ו (דף יט ע״א).
9 שהוא יושב לפני רבו ורואה את: כבהמשך. כ״י נ: ״שרואה״. דפוסים: שרואה את.
10 שאיני: דפוסים: איני.
11 עמו: כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״בי״.
12 לי במנה: כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״במאה״.
13 מנה לכל אחד ואחד: כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י הספרייה הבריטית, נראה שחסר ב-גז.
14 לשנים שיושבין: וכן גז, דפוס קושטא. כ״י נ: ״שיושבין״. דפוסים: לשנים שבאין.
15 סמרטוטין, אצטלא בת מאה מנה: גז, כ״י נ, דפוסים, וכן ברא״ש. כ״י הספרייה הבריטית הסדר הפוך: ״אצטלא בת מאה מנה, סמרטוטין״.
16 שלופו: וכן דפוס קושטא. כ״י נ, דפוסים: ״שלופי״.
17 מניין: וכן גז. כ״י נ, דפוסים: ״ומנין״.
18 יטעים דבריו לדיין: וכן גז. כברי״ף סנהדרין פרק א (דף ב ע״ב). דפוסים: יטעון דבריו.
19 ומניין לבעל דין...תרחק: חסר בכ״י נ.
20 רב: וכן גז, כ״י נ. דפוסים: ורב.
21 עסיקין: גז, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״עסקין״.
22 מדאוריתא: גז, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י הספרייה הבריטית, חסר גם ברשב״א כאן.
23 דפסלוה: דפוסים: דפסלוהו.
24 אחא: גז, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״אדא״.
25 למעוטי: וכן גז, כ״י נ. דפוסים: לאפוקי, כברא״ש.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144